פרסום של Fellowship of Friends

'אני'ים של עבודה

אלפי 'אני'ים נוצרים על-ידי המרכזים הנמוכים בכל יום. 'אני'ים מסוימים הם מקריים ומופיעים באקראי. 'אני'ים מסוימים הם תגובות ידועות לחיי היומיום שלנו ולהרגלינו. 'אני'ים אחרים מתעוררים עקב תנאים חדשים או תנאים משתנים. אולם כל ה'אני'ים באים באופן מכני. אף אחד מהם אינו קשור לזכירה עצמית ולמאמץ להיות נוכחים.

רוברט ארל ברטון מציין שמעגל ה'אני'ים המכניים מתואר בבירור בקלף "גלגל המזל" (X) מחפיסת קלפי הטארוט. כשהגלגל מסתובב, כל 'אני' עולה לגדולה וטוען לכתר הזהות שלנו באופן רגעי, רק כדי להיות מנושל מן הכתר ולפנות את המקום ל'אני' הבא שמגיע.

רוב ה'אני'ים המכניים אינם מזיקים בפני עצמם. הנזק נעשה בכך שכשהם מחליפים זה את זה, הם לוקחים גם את מקומה של הנוכחות. כל 'אני' מנסה לקחת אותנו מן ההווה לדמיון, לא משנה מה הנושא שלו. מר ברטון אמר לאחרונה: "כל ה'אני'ים המכניים מעמידים פנים שהם ה'אני' האמיתי", ו"אם לא מחלקים תשומת-לב בטוח שנמשכים לדמיון על-ידי ארבעת המרכזים הנמוכים".

כדי לשמור על המצב של חלוקת תשומת-לב, עלינו לפתח 'אני'ים של עבודה שיכולים להכריע 'אני'ים מכניים ולקדם נוכחות. 'אני'ים של עבודה הם מחשבות מכוונות המעודדות זכירה עצמית. הם אומרים באופן פנימי דברים כמו "היה/היי נוכח/ת, חלק/י תשומת-לב, המנע/י מדמיון, ראה/י מה שלפניך, אל תזדהה/י עם ה'אני'ים הללו, חזור/חזרי לזכירה עצמית". מר ברטון מסביר שהמאמץ הזה הוא המובן האזוטרי של הביטוי התנ"כי "עין תחת עין" (במדבר כ"א, כ"ג-כ"ד) - 'אני' של עבודה הבא כנגד 'אני' מכני במאמץ לקדם נוכחות.

יחד עם זאת, 'אני'ים של עבודה לא אומרים 'אני'. הם ניטרליים, קצרים, ומועילים. תפקידם הוא למנוע דמיון ולקדם נוכחות. מר אוספנסקי תיאר זאת כשאמר: "תודעה היא משהו שונה ממחשבה. משתמשים במחשבה ['אני'ים של עבודה] רק כדי לתת דחיפה, ואז היא מתחילה לנוע בכיוון הזה ואתם נעשים מודעים [נוכחים] ללא מחשבה". אך מה שהוא לא אמר הוא שנוכחות בדרך-כלל אינה נמשכת זמן רב בכוחות עצמה. 'אני'י העבודה צריכים להמשיך ולתת לה דחיפה.

ב-Fellowship of Friends אנו מפתחים 'אני'ים של עבודה ספציפיים כדי לעזור לנו להיות נוכחים. למשל, יש לנו תרגיל לנסות ולא לשפוט אנשים או סיטואציות. מר ברטון מסביר שהסיבה היא ש'אני'ים של שפיטה הם אחת הדרכים הנפוצות ביותר שבה אנו מאבדים נוכחות. ברגע אחד אנו רואים משהו וברגע הבא אנו נרדמים כשמגיע 'אני' ששופט את מה שאנו רואים. במילותיו של מר ברטון: "שפיטה מיד נותנת פתח לדמיון ופוגעת בנוכחות". כשזה קורה - או יותר טוב, ממש לפני שזה קורה - תרופת הנגד היא להביא 'אני' של עבודה שאומר: "אל תשפוט/תשפטי, הישאר/י ער/ה, הישאר/י נוכח/ת". אך יתכן שהדחף לשפוט יעמוד על שלו, כך שעל 'אני' העבודה להמשיך לעבוד אם אנו רוצים להיות נוכחים.

מצב אחר שבו נוכחות מסולקת ממקומה הוא במקלחת. במהלך המקלחת, נוח ל'אני'ים לדמיין שהם חושבים: על-ידי תכנון המשך היום, היזכרות באירוע מן העבר, או התעסקות בתקווה נעימה אפשרית או לא אפשרית. בינתיים, תוך כדי שגרת המקלחת, כל ה'אני'ים הללו תופסים את מקומה של הנוכחות, ערים רק באופן מעורפל אפילו לעובדה שאנו מצויים במקלחת או באמבטיה. זה נראה כמו מקום לא מזיק מכדי להביא 'אני'ים של עבודה, אולם מר ברטון ממשיך להזכיר לנו שקידום נוכחות אינו שמור לאירועים מיוחדים, אלא לכל מצב. הסופי גוז'דובאני ייעץ בהקשר הזה: "היאבק עם כל מחשבה זרה, שים לב תמיד מה אתה עושה ועל מה אתה חושב, כלפי חוץ או בפנים, כדי שתשים את חותם הנצח שלך על כל רגע מחייך שעובר".

   English        Deutsch      Spanish      French

   Italiano       Magyar       Portuguese     Russian

פסל של אריה. אוסף Fellowship of Friends.

שלחו גליון זה

אנא שלחו את הירחון לכל מי שעשוי להיות מעוניין במידע נוסף על "הדרך הרביעית" ועל Fellowship of Friends.

הרשמו
לכו לטופס ההרשמה שלנו.

שלחו לנו את הערותיכם
האם הירחון עוזר לכם? כתבו לנו על טופס התגובה שלנו.

ראו גליונות קודמים

ביטול הרשמה
השתמשו בקישור ביטול מנוי בתחתית הירחון.