|
ה'אני'ים המרובים
הקושי הראשון לכולם הוא המילה 'אני'. אתם אומרים
'אני' ולא חושבים שרק חלק קטן ממכם מדבר". פטר אוספנסקי
למעשה כל נשימה שלנו מלווה בתחושה של 'אני': אני חושב,
אני רוצה, אני יודע הכי טוב, אני מעדיפה, אני שמח, רעבה, עייף. אולם על-פי הדרך
הרביעית, כל תחושות ה'אני' הן תפקודים
קטנים ועצמאיים של המכונה האנושית שלנו. אף אחד מהם אינו 'האני האמיתי' המאוחד
של תודעה.
ההבדל בין תודעה ותפקודים אינו ברור מלכתחילה מכיוון שאנו כה מורגלים לתחושת
העצמיות שלנו ב'אני'ים, ומכיוון שאיננו מודעים לתודעה כמצב נפרד וחסר מילים
של נוכחות. 'אני'ים שונים עוברים דרכנו כל הזמן בעוד תודעה
- אם היא נוכחת - היא נפרדת ופשוט מתבוננת בהם. אך זה דורש נוכחות של זכירה עצמית. ללא זכירה עצמית, התודעה נרדמת על משמרתה ונרמסת
על-ידי כל 'אני' שמופיע.
השיטה מסבירה שכל ה'אני'ים שלנו מייצגים את התפקודים
של ארבעה מוחות עצמאיים הקרויים מרכזים נמוכים: המרכז השכלי, המרכז הרגשי, המרכז התנועתי,
והמרכז האינסטיקטיבי. מובא כאן תיאור מקוצר של כל אחד מהם, אך חשוב ביותר להבין
שכל ארבעת המרכזים יכולים לתפקד עם או בלי מודעותנו אליהם - שתפקודים אינם תודעה.
המרכז
השכלי מייצר 'אני'ים בצורת מילים, תיאוריות, רעיונות, השוואות לוגיות ומחשבות
אסוציאטיביות. הוא מנסה לפענח את המשפט הזה עכשיו. המרכז השכלי הוא בעיקר מחסן
שאוסף, מסדר ושולף מידע. ככזה, הוא בדרך-כלל מגיב לעולם עם תוויות, הגדרות,
דעות וניתוח. כשהוא אינו יכול לעשות זאת, הוא בדרך כלל טוען כנגד הנושא שעל הפרק.
לעומת זאת, המרכז
הרגשי מגיב לאנשים, לרשמים חזותיים ולמסכת האירועים האנושיים, חיוביים כשליליים.
אנו חווים 'אני'ים רגשיים בצורת חיבה וחוסר-חיבה, הערצה והערכה, קנאה וצרות-עין,
ביקורתיות וחשדנות, או נחמדות וחמלה. המרכז הרגשי רגיש במיוחד לאנשים ומרגיש
פגוע כשהם אינם נותנים 'לי' את מה שמגיע לי. הוא גם מקור החוש האישי שלנו לצדק
וההסכמה או חוסר-ההסכמה שלנו להתנהגותם של אנשים.
המרכז
התנועתי הוא תחום שונה לגמרי של תפיסה, והוא מייצר 'אני'ים דרך תנועה פיזית,
ההנאה שבתנועה, וההבנה החזותית של המרחב התלת-ממדי, כמו למשל כשאנו נוהגים או
פותרים בעיה הנדסית או תכנותית. 'אני'ים במרכז התנועתי מתהדרים במהירותם וביעילותם,
והם נעשים חסרי-סבלנות כשהם ניצבים בפני מכשול והפרעות. לעיתים קרובות, ככל
שהאדם נעשה עסוק יותר, כך הוא מרגיש יותר מלא חיים. אולם, כפי שמסבירה הדרך
הרביעית, תנועה מתרחשת בעיקר כתוצאה מדחף ויש מעט בינה ובין פעולה מודעת.
הכי פחות גלוי מארבעת המרכזים הוא המרכז
האינסטינקטיבי ששולט בחמשת החושים ובכל הפיזיולוגיה הפנימית כמו נשימה,
עיכול, שיעול, התעטשות, וריפוי. המרכז האינסטינקטיבי
הוא גם התחום של התפיסה החושית שלנו. באמצעות זרועות החישה שלו אנו מתאימים את
עצמנו לטמפרטורה, אקלים ועונה; לאנשים חולים או אוהדים או מאיימים; לעובדה שמסתכלים
עלינו או שמתקרבים אלינו מאחור. 'אני'ים אינסטינקטיביים אלה ואחרים יכולים להיות
מאוד מחודדים בזמנים מסויימים ולעיתים קרובות חושבים אותם בטעות לתודעה בשל
טבעם האינטואיטיבי וערנותם. אולם תודעה היא יותר מכך.
לסיכום, 'אני'ים אינסטינקטיביים
חשים את הרגע, 'אני'ים תנועתיים מנווטים בו, 'אני'ים רגשיים קובעים את ערכו,
ו'אני'ים שכליים מסבירים אותו. לכל ארבעת המרכזים יש תחומי חפיפה במרקם הגישות,
מצבי-הרוח והפעולות שלנו, ויחד עם זאת לכל אחד מהם יש העדפות משלו, זכרון משלו,
דמיון משלו. במיוחד ראוי לציין שכל ארבעת המרכזים - וכל ה'אני'ים שהם מייצרים
- הם תגובה מכנית לרגע. אף אחד מהם אינו מודע לעצמו נוכח ברגע. את זה הם אינם
יכולים לעשות.
הפרדת תודעה מתפקודים
העבודה בבית-ספר של הדרך הרביעית סובבת סביב שיטות
ללימוד התבוננות ב'אני'ים והפרדה הדרגתית של תודעה מתפקודים, בעיקר באמצעות
חלוקת
תשומת-לב.
אחת הדרכים לתרגל זאת הוא לצאת להליכה עם המטרה להתרכז בלהיות נוכחים. כשאתם
הולכים, נסו לשמור על חלוקת תשומת-לב ולראות את מה שלפניכם. התבוננו בתשומת-לב
ותראו כיצד 'אני'ים אקראיים מארבעת המרכזים הנמוכים מושכים את עירותכם הלאה
מחלוקת תשומת-לב לדמיון.
דרך נוספת להפריד תודעה מתפקודים היא להאט ולהתמקד בחלוקת תשומת-לב. למשל,
נסו לא למהר מדבר אחד למשנהו. נהגו במהירות המותרת. סגרו את דלת המכונית בעדינות.
קחו את שפופרת הטלפון והניחו אותה באופן מכוון. תנו לאחרים לדבר מבלי להפריע
להם. באמצעות המאמצים הללו, תראו שוב כיצד ה'אני'ים המרובים מושכים אתכם שוב
ושוב הלאה מזכירה עצמית.
זכירה עצמית תמיד מצריכה מאמץ מיוחד והשמירה עליה מצריכה משמעת פנימית עצומה.
כפי שרוברט ארל ברטון אומר: "כשזכירה עצמית נעלמת, אחד המרכזים הנמוכים תופס
מיד את מקומה, ולמרכזים הנמוכים אין עניין להיות נוכחים".
הערה: להסבר
נוסף על ארבעת המרכזים הנמוכים, קראו את הפסיכולוגיה
של התפתחותו האפשרית של האדם מאת פטר אוספנסקי.
הנושא
לגליון הבא: התמרת סבל
מר אוספנסקי אמר: "סבל הוא העזרה הטובה ביותר האפשרית
לזכירה עצמית אם תלמדו איך להשתמש בו. כשלעצמו הוא אינו עוזר בכלום; האדם יכול
לסבול כל חייו וזה לא יתן לו תוצאה זעירה שבזעירות, אך אם הוא לומד להשתמש
בסבל, הסבל יהפוך למועיל". בגליון הבא נבחן מה פירוש הדבר וכיצד ליישם זאת באופן
מעשי.
קישורים
מעניינים באתר שלנו
•צפו בווידאו של רוברט ארל ברטון מלמד
•המלצה לקריאה נוספת על הדרך הרביעית
•אתר זה בשפה שלכם (תפריט דף הבית)
פגישות
מבוא
אנו מציעים סדרה של פגישות מבוא בערים ברחבי העולם.
• בארה"ב, התקשרו לקו המידע 1800-642-0212, או
•מצאו מרכז קרוב אליכם.
1 -
יסודות הדרך הרביעית
• ידע עצמי, דרגות של תודעה
• האדם כמכונה, תודעה, רצון ואחידות.
• מכשולים בדרך להתעוררות, שלושת קווי העבודה
2
- תיאוריית המרכזים (נדרשת
פגישת מבוא 1)
• ארבעת המרכזים הנמוכים
• המרכז המיני
• המרכזים הגבוהים
• הנשמה, הרוח
3
- קידום והארכת נוכחות
(נדרשות פגישות מבוא 1 ו-2)
• דרכים מעשיות להתחלת זכירה עצמית והמשכתה
מידע על חברות
Fellowship
of Friends היא בית-ספר של "הדרך הרביעית" עם מרכזים ברחבי העולם. החברות
היא על בסיס חודשי. לפרטים:
•מצאו מרכז קרוב אליכם.
• דואר אלקטרוניcontact@beingpresent.org
•התקשרו ל-03-5282204
|
|
ראש של היגייה. שיש, 350-340 לפנה"ס. מיוחס לפרקסיטלס.
המוזיאון הארכיאולוגי הלאומי, אתונה, יוון.
מחשבות
על ה'אני'ים המרובים
לאדם
אין אינדיבידואליות. אין לו 'אני' גדול אחד. האדם מחולק לריבוי של 'אני'ים קטנים.
וכל 'אני' קטן ונפרד יכול לקרוא לעצמו בשם כולם, לפעול בשם כולם, להסכים או
לא להסכים, להבטיח דברים, לקבל החלטות, שאיתם יצטרכו להתמודד 'אני' אחר או כולם.
זוהי הסיבה שלעיתים כה קרובות אנשים מקבלים החלטות ולעיתים כה רחוקות מקיימים
אותן.
גיאורג גורדייף
הטעות
העיקרית שלנו לגבי עצמנו היא שאנו חושבים שאנו אחד; אנחנו תמיד מדברים על עצמנו
כ'אני' ומניחים שאנו מתייחסים לאותו הדבר כל הזמן, כשבמציאות אנו מחולקים למאות
על גבי מאות של 'אני'ים שונים. ה'אני'ים הללו משתנים כל הזמן; אחד מכריע את
רעהו, אחד מחליף את רעהו, וכל המאבק הזה מהווה את חיינו הפנימיים.
פטר אוספנסקי
בדרך
הרגילה, אין קביעות או תודעה באדם. כל אחד מתפקודיו מדבר בתוכו, באופן אוטומטי
ובתורו, בקול שונה, בנוגע לצרכיו שלו, אדיש לצרכי האחרים או הכלל, ואף על פי
כן כשהוא משתמש בלשונו ובשמו של האדם. כאלה הם ה'אני'ים המרובים של האדם.
רודני קולין
ה'אני'ים
המרובים מובילים את האדם סביב סביב. קשה להסיר את הדבק שמחבר אותנו אליהם.
'אני'ים
מסויימים אינם מזיקים, ובכל זאת הם קיימים על חשבון זכירה עצמית. על האדם לנסות
לא לחשוב שהם הוא עצמו מכיוון שהם לא העצמי שלו. עליכם ללמוד לא להתבלבל מהמכונה
שלכם ומן הדרכים בהן היא מנסה לערער את העבודה שלכם.
רוברט ארל ברטון
מי
אני העומד באמצע תנועת המחשבות הזאת?
רומי
ההבנה
שאינכם צריכים ללכת עם מבחר ה'אני'ים הרגילים הללו מהווה שחר לחיים חדשים.
מוריס ניקול
הנפש
הופכת לעיתים למעונה כשעבודת הזכירה הגדולה נשכחת.
חפיז
היאבק
בכל מחשבה זרה. שים לב למה שאתה עושה - בין אם באופן פנימי ובין אם באופן חיצוני.
גוז'דובאני
הדרך
לשחרור היא לאמן את נפשך לחיות בהווה.
בודהא
ההווה
מציע לנו את עצמו רק לשניה ואז חומק מן החושים.
פלוטארך
מעשי
הליצנות אינם אתה.
וולט וויטמן
האדם מתעייף מלשוב ולחזור לעצמו.
ריינר מרייה רילקה
יצירת
קשר עם הירחון
כתבו לנו לeditor@beingpresent.org.
אנו מקדמים בברכה דואר אקלטרוני מכם. שילחו לנו כל שאלה שישי לכם לגבי הדרך
הרביעית ולגבי עבודה בבית-ספר. כתבו לנו אם יש נושאים שאתם מעוניינים שיופיעו
באחד הגליונות הבאים.
שלחו גליון
זה
אנא שלחו את הירחון לכל מי שעשוי להיות מעוניין במידע נוסף
על "הדרך הרביעית" ועל Fellowship of Friends.
להרשמה
אם הירחון הזה נשלח אליכם, גם אתם יכולים להרשם.
אם
יש לכם בעיה להדפיס
אם השוליים נחתכים, התאימו את "הגדרת העמוד" בתוכנית
הדואר האלקטרוני שלכם. באפשרותכם גם להדפיס את הירחון ישירות מהאתר שלנו. פשוט
לחצו על ארכיון. אם עדיין יש לכם בעיות, צרו עמנו קשר.
שלחו
לנו את תגובתכם
אם אתם רוצים להציע את תגובתכם לירחון, מלאו את טופס התגובה שלנו.
עיון
בגליונות קודמים
לכו לארכיון.
ביטול
הרשמה
השתמשו בקישור
ביטול מנוי בתחתית הירחון.
Fellowship
of Friends
(עמותה שלא למטרות רווח)
P.O. Box 100, Oregon House, CA 95962, USA
כל הזכויות שמורות © 2004
אין להעתיק, להדפיס, או להפיק אף חלק מירחון זה בכל צורה שהיא ללא אישור
בכתב מ-Fellowship of Friends.
|
