| זכירה עצמית |
| תוארה על-ידי פטר אוספנסקי כתרגול של הבאת תחושת הנוכחות או הקיום
של האדם אל הרגע - היות האדם ער לעצמו וכן למה שהוא עושה או חווה. רוברט
ברטון הפך את הזכירה העצמית לרעיון המרכזי בלימוד שלו, והוא מדבר על היפרדות, חלוקת תשומת-לב, ולהיות נוכח כעל היבטים של זכירה עצמית. |
