|
התמרת סבל
"מוריס ניקול אמר ש'דבר לא עושה את האדם כה דומה
לאלוהים כמו סבל'. הייתי מוסיף ואומר שדבר לא עושה את האדם כה דומה לאלוהים
כמו התמרת סבל". רוברט ארל ברטון
בתהליך של הנסיון החוזר והנשנה לזכירה
עצמית, עולה באופן טבעי השאלה: איך להמשיך בכך יותר מכמה שניות, או כמה
דקות במקרה הטוב? כיצד להאריך נוכחות? בדרך הרביעית, זהו המקום בו נכנס הזעזוע
המודע השני.
הרעיון מאחורי התמרה הוא שסבל יוצר לחץ, שבמידה ונעשה
בו שימוש נכון, יכול לפזר דמיון
ולהביא להמשכיות של זכירה עצמית. בדרך-כלל, ככל שהסבל רב יותר, כך אנו רוצים
להימנע ממנו. אולם במונחי ההתעוררות, הסבל הוא הזדמנות נדירה בשל ההשפעה שיש
לו על מצבנו המכני. אם אנו ישנים, כוחו של הסבל גורם לנו לישון יותר חזק. אולם
אם אנו נוכחים, כוחו של הסבל יכול לעזור לנו לחזק זכירה עצמית.
כשמגיע סבל ואנו עושים מאמץ מודע לא להזדהות איתו
- לא להתנגד לו או להתרעם על קיומו או להאשים אותו - הרי שהוא יכול לעבוד לטובתנו
כזרז או כוח שלישי לתודעה. הוא יכול לעזור לנו להיות יותר נוכחים. כפ שרוברט
ארל ברטון מציין, זוהי המשמעות הנסתרת של סבל. בהתמרה אמיתית יש את גורם ההתעוררות.
זה אולי נשמע מוזר אבל קשה להגיע להתמרה מכיוון שאנו
נוטים להתנגד לסבל מכל סוג ולהימנע מן הסבל - יהיה זה רוגז קטן או מאורע של
סכנת-חיים. בדיוק כפי שהמכונה
מעדיפה את קלותו של הדמיון על-פני המאמץ לזכירה עצמית, כך היא מעדיפה את הנוחות
וההנאה על-פני הכאב, אי-הנוחות, והסערה. מנקודת המבט הרגילה זה נורמלי, מכיוון
שהפיכת התגובה שלנו על פיה ואימוץ הסבל במקום דחייתו היא הליכה כנגד חוקי הטבע
- מה שמסביר מדוע התמרה היא כה נדירה.
זכירה עצמית מאפשרת לנו להשתמש ברגעים של חיינו כדי
לקדם נוכחות; התמרה מאפשרת לנו להשתמש בפרקי זמן של סבל כדי להאריך נוכחות.
כדי להתמיר סבל, עלינו להתחיל בזכירת עצמנו - כלומר, עלינו להיות נוכחים לסבל
שאנו חווים מבלי לדחות אותו או להתכחש לו. 'אני'ים
אחדים יכולים לתמוך בכך, אך רבים מאוד מתנגדים לכך ועושים את כל שביכולתם כדי
למנוע זאת. ככל שהסבל חזק יותר, קשה יותר לשמור על זכירה עצמית.
מדוע? התגובה המכנית ביותר לסבל היא רגשות
שליליים. אנו חשים פגועים, כועסים, מלאי רחמים, מובסים כשאנו חווים סבל
אמיתי. אולם התבוננות מראה שרגשות שליליים מאריכים את הסבל שלנו והופכים אותו
מסבל אמיתי לסבל דמיוני. אנו חיים את החוויה שלנו מחדש שוב ושוב בשינה. אולם
אי-ביטוי הרגשות השליליים שאנו חווים ואי-הזדהות איתם בזמן הסבל, גורם לכך שיש
לנו סיכוי להפריד תודעה מתפקודים, וההפרדה הזאת היא מה שהופכת את ההתמרה וההתעוררות
לאפשריות.
עבודה על התמרה
כפי שנאמר, התמרה לא תוכל לעבוד עד שלא נשחרר את
עצמנו מכל הסבל הדמיוני שמחזק רגשות שליליים. דברים כמו התלוננות, ביקורת, חשד,
קנאה, חשש - כל הצורות של הרגשות השליליים ושל ההזדהות
שאינם משרתים כל מטרה מלבד מלהסיח את דעתנו מלהיות נוכחים למציאות של הרגע.
סבל דמיוני קורה לעיתים קרובות, אולם הוא אינו מוביל לשום מקום והוא אינו משנה
דבר. לעומת זאת, סבל אמיתי - כמו מחלה, כאב, אבל, והתמוטטות רגשית - קורה לעיתים
הרבה יותר רחוקות. אך כשהוא מגיע, הוא טעון באינטנסיביות שיכולה לקיים נוכחות.
משום כך מייעץ מר אוספנסקי, "ברגע שאתה סובל, נסה לזכור את עצמך".
הסבל הזה מתחיל בכך שעוזבים את הסבל הדמיוני - בכך שלא מבטאים רוגז וחוסר-סבלנות,
לא מתלוננים או מעבירים ביקורת, לא חוששים, לא מאשימים, ומעל לכל לא מרחמים
על עצמנו - ובכך שמחליפים אותו במאמץ לחלק תשומת-לב. מאמצים יומיומיים מסוג
זה - של בחירת נוכחות ולא סבל דמיוני - הם הדרך שבה זכירה עצמית מתחזקת והדרך
שבה אנו יכולים להתמיר את המצב שלנו משינה להתעוררות.
בשינה, ארבעת המרכזים
הנמוכים אינם יכולים להבדיל בין סבל אמיתי ודמיוני, וכך הם מגיבים לשניהם
בהזדהות וברגשות שליליים. בו בזמן, זכירה עצמית מגיבה לשני סוגי הסבל במאמצים
מתמשכים לחלוקת תשומת-לב. היא משתמשת בסבל קטן כגדול כדלק לעידוד ולהארכת המצב
חסר-המילים של נוכחות שמאפיין את תיפקודם של המרכזים
הגבוהים של האדם. כפי שרוברט ארל ברטון אומר: "התמרה של סבל ללא הזדהות
פותחת בפנינו את כל האפשרויות. ככל שמתמירים סבל כך מתגלה הנשמה".
קישורים
מעניינים באתר שלנו
•צפו בווידאו של רוברט ארל ברטון מלמד
•המלצה לקריאה נוספת על הדרך הרביעית
•אתר זה בשפה שלכם (תפריט דף הבית)
פגישות
מבוא
אנו מציעים סדרה של פגישות מבוא בערים ברחבי העולם.
• בארה"ב, התקשרו לקו המידע 1800-642-0212, או
•מצאו מרכז קרוב אליכם.
1
- יסודות הדרך הרביעית
• ידע עצמי, דרגות של תודעה
• האדם כמכונה, תודעה, רצון ואחידות.
• מכשולים בדרך להתעוררות, שלושת קווי העבודה
2
- תיאוריית המרכזים (נדרשת
פגישת מבוא 1)
• ארבעת המרכזים הנמוכים
• המרכז המיני
• המרכזים הגבוהים
• הנשמה, הרוח
3
- קידום והארכת נוכחות
(נדרשות פגישות מבוא 1 ו-2)
• דרכים מעשיות להתחלת זכירה עצמית והמשכתה
מידע
על חברות
Fellowship
of Friends היא בית-ספר של "הדרך הרביעית" עם מרכזים ברחבי העולם. החברות
היא על בסיס חודשי. לפרטים:
•מצאו מרכז קרוב אליכם.
• דואר אלקטרוניcontact@beingpresent.org
•התקשרו ל-03-5282204
|
|
הרקולס נאבק באריה הנמאי - פרטים מארון קבורה יווני,
בערך 500 לפנה"ס, מסנטה מריה סופרה מינרבה, רומא.
מחשבות על התמרה
לא
ניתן להשיג דבר ללא סבל, אולם בו בזמן על האדם להתחיל בהקרבת הסבל. פירושה של
הריסת הסבל הוא קודם כל לשים קץ למערכת שלמה של תפיסות שלמענה האדם חי, ושנית,
הרס ה'זעזוע', כלומר הכוח שלבדו יכול לשנות את המצב.
גיאורג גורדייף
סבל
כשלעצמו אינו יכול להועיל, אך אם האדם זוכר את עצמו בהקשר לסבל, הוא יכול להיות
כוח אדיר. אם סבל לא היה קיים, היה הכרח ליצור אותו, מכיוון שבלעדיו האדם אינו
יכול להגיע לזכירה עצמית. אולם אנשים מנסים לברוח מסבל, או מנסים להסוות אותו,
או שהם מזדהים איתו ובכך הורסים את הנשק החזק ביותר שלהם. התפתחות תלויה בגישה
של האדם; אם הוא מקבל את הסבל ומנסה לא להזדהות איתו.
פטר אוספנסקי
סבל
יכול להרוס או לבנות את האדם - תלוי אם הוא מרשה לתשומת-לבו להיצמד לבשר האומלל,
או אם בעזרת מאמץ רב הוא יכול להפוך אותו למקור של תודעה שיכול להתייחס לאורגניזם
הגשמי וענייניו מנקודת מבט מופרדת ואובייקטיבית. תפיסת הסבל כדבר חיובי היא
כמעט בלתי אפשרית לאלה שחייהם מלאים בסבל שלא מרצון. השימוש המכוון בסבל נעשה
מעשי רק בהקשר של עבודתו של בית-ספר של רגנרציה.
רודני קולין
איננו
מחפשים סבל, אלא התמרה של סבל. הדרך הטובה ביותר כדי לעבוד עם סבל היא לקבל
אותו, לא להדוף אותו מעלינו, ולתת לו לנוע כדרכו. אולי ההיבט הכאוב ביותר של
הסבל הוא השאיפה שהוא יגמר, מכיוון שעל-ידי קבלת הסבל האדם מתרומם מעליו. העמידה
בפני חיכוך ללא הזדהות מהווה את רוב רובה של ההתעוררות. עלינו לזכור שחיכוך
הוא לא מה שהוא נראה. חשוב ביותר לקבל את הסבל כמקור נותן-חיים ולא כמכשול.
רוברט ארל ברטון
אני
יודע שכל סבל הוא חסד.
ויליאם בלייק
על
פי החוק המכוון את היקום, כל סבל הוא עמל אהבתך כדי לגלות את העצמי האמיתי שלך.
מאהר באבא
למרות
ששם למטה טיילתי כהוגן, עדיין מטפס ומטפס. עלייה אחר עלייה נכנעים השדים מאחורי.
וולט וויטמן.
לילות
יגונים, מדוע לא כרעתי ברך יותר?
ריינר מריה רילקה
בכל
מקום, סבל רב מקדים שמחה רבה.
אוגוסטינוס הקדוש
כשהאש
חזקה, עד מהרה היא מתאימה את עצמה לחומר המוטל אליה ומכלה אותו ומתגברת אף יותר
בשל אותו החומר.
מרקוס אורליוס
יצירת
קשר עם הירחון
כתבו לנו לeditor@beingpresent.org.
שלחו גליון
זה
אנא שלחו את הירחון לכל מי שעשוי להיות מעוניין במידע נוסף
על "הדרך הרביעית" ועל Fellowship of Friends.
הרשמו
לכו
לטופס ההרשמה שלנו.
אם
יש לכם בעיה להדפיס
אם השוליים נחתכים, התאימו את "הגדרת העמוד" בתוכנית
הדואר האלקטרוני שלכם. באפשרותכם גם להדפיס את הירחון ישירות מהאתר שלנו (בארכיון). אם עדיין יש לכם בעיות, צרו עמנו קשר.
שלחו
לנו את הערותיכם
מלאו את טופס התגובות.
עיון
בגליונות קודמים
לכו לארכיון.
ביטול
הרשמה
השתמשו בקישור
ביטול מנוי בתחתית הירחון.
Fellowship
of Friends
(עמותה שלא למטרות רווח)
P.O. Box 100, Oregon House, CA 95962, USA
כל הזכויות שמורות © 2004
אין להעתיק, להדפיס, או להפיק אף חלק מירחון זה בכל צורה שהיא ללא אישור בכתב
מ-Fellowship of Friends.
|
